<h1>סמ"ג עשין סימן רמ"ח</h1>
<h2>דף טז.</h2>
שנינו בפ"ו (מ"ז ור"ש) דמקואות ומביאה בפ"ק דיבמות (ט"ו א' ותד"ה עירוב) עירוב מקוואות כשפופרת של נוד כעוביה וכחללה של שפופרת שהם כשתי אצבעות חוזרות למקומן לסבבן בנקב בריוח, ודווקא כשיש כותל מפסיק בין שני המקוואות צריך שיהא שם נקב כשפופרת לחברן יחד להכשיר מקוה חסר ע"י כן אבל אם אין דבר מפסיק בין שני המקוואות אין צריך אלא שיהו המים מחברין אותם ברום כקליפת השום על רוחב כשפופרת דתנן במסכת פרה (פ"ה מ"ח) שתי שקתות [המים] שבאבן אחת קידש אחת מהן המים שבשנייה אינן מקודשין היו נקובות מזו לזו כשפופרת הנוד או שהיו המים צפין על גביהן כקליפת השום קידש אחד מהן המים שבשנייה מקודשין, עוד שנינו בפ"ו דמקוואות (מ"ט) כותל שבין שני מקוואות שנסדק לשתי מצטרף לערב אין מצטרף עד שיהא במקום אחד כשפופרת הנוד נפרצו זה לתוך זה על רום כקליפת השום ועל רוחב כשפופרת הנוד, ומה ששנינו בפ"ח דטהרות (מ"ט) מקל שהיתה מליאה משקין טמאין כיון שהשיקה למקוה טהורה דברי רבי יהושע וחכמים אומרים עד שיטביל את כולה, הנצוק והקטפרס ומשקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה, הא טופח להטפיח חיבור ואין צריך רום כקליפת השום, ההיא לעניין השקה דווקא שנויה ולטהרה דומיא דלטומאה דאם יש כאן מים טמאין ומשיקן לנהר ע"י טופח להטפיח חיבור וכן משמע בפרק שני דגיטין (ט"ז א' ותד"ה נצוק ע"ש) דמסקינן עלה דההיא דנצוק דילמא לעניין מקוואות ורבי יהודה היא מכלל שעד עתה לא היה מעמידה במקוואות אלא בדבר אחר וגם כי מעמידה במקוואות מעמידה דווקא כרבי יהודה אבל לרבנן בעינן רום כקליפת השום על רוחב כשפופרת.
